מהי שיטת ההשקעה הנכונה?
אתמול תפס אותי חבר, קולגה,
ואמר לי, משהו שכאב לי,
הוא אמר לי, שיש כאלה שתופסים אותנו ואותי כלא רציניים,
או שמתרחקים מגישות שלנו וזה בגלל שאני משתמש
(גם, כמו בגישות רבות אחרות) בגישה טכנית בהסתכלות על שוק ההון.
דיברנו על הסתכלויות שונות, כקולגה מכובד ומוערך,
שמנתח לפי שווקים שונים ומדינות שונות,
ומציע הסתכלות על ‘תמחורים’ של שווקים או להבדיל מנתח לפי סקטורים,
למשל סקטור של טכנולוגיה, סקטור של תעשייה, סקטור של אנרגיה וכיו”ב
מתוך גישה שאפשר או כדאי להעדיף סקטור מסויים (נניח אנרגיה)
ברבעון מסויים על פני סקטור אחר,
ואז בחודש מסויים לבחור סקטור שונה, בגלל הערכות כאלה או אחרות.
השיחה הזו, פגשה אותי,
ביום שבו קיבלתי תוצאות של תיק מנוהל באופן פונדמנטלי,
שעשה, תחזיקו חזק, מינוס 44 אחוז (!!!), בשנה האחרונה.
זה תיק מנוהל, שהחליט להתמקד בטכנולוגיה,
ומה לעשות שעשה ניתוחים מלאי ידע וחכמה
שהפיקו תוצאות נוראיות, פשוט מקוממות.
ולא צירף מילות התנצלות,
אלא ניתוח מעמיק, מתנשא ומנותק לא פחות מהתוצאות.
הגישה הפאסיבית באותו עת, שבו התיק הנפלא הזה היה מושקע,
עשתה משהו כמו מינוס 15%. כמו השווקים.
ואת הגישה ‘שלי’ פוסלים,
היא טכנית (אבל אגב נמנעה כליל מהפסד באוה תקופה ואפילו עשתה רווח).
אז, בואו נעשה סדר,
יש כמה וכמה גישות להשקעה בשוק ההון, כולן טובות וכולן לא טובות.
שוק ההון עלה לטווח ארוך, יפה מאד, מאז מלחמת העולם השנייה,
ובכלל, ואולי ימשיך לעלות (ואגב, אולי לא).
לטווח קצר או בינוני,
לעיתים שיטה טכנית, תעשה תוצאות מדהימות,
לעיתים שיטה פונדמנטלית תעשה תוצאות מדהימות,
ולעיתים שיטה פאסיבית תעשה תוצאות מדהימות,
הכל תלוי, לא בשיטה, אלא, מה יש בתיק,
מתי קנית ומתי מכרת.
כי השוק לא עובד לפי שיטה, השוק פשוט שוק.
הוא בבואה של כל הסוחרים בו, מחשבותיהם, פחדיהם, מאוויהם, הכל.
אז מה נכון?
אני חושב שכדי לדעת מה נכון,
אסור להסתכל על זה מהצד של אנשי המקצוע, כי כל איש מקצוע,
בוחר בשיטה מסויימת, ומתמחה בה.
מי שמתמחה בשיטה פונדמנטלית,
בתוך כמה שנים, לאחר טעויות רבות
(כמו אותו תיק מזעזע שתוצאותיו נשלחו אלי לאחרונה)
לבסוף ימצא דרך טובה.
מי שמתמחה בשיטה טכנית,
שהיא גם, בהחלט, לא מושלמת,
יעלה על דרך שבה הוא יודע להשיג תוצאות טובות.
מי שיתמיד בשיטה פאסיבית, לאורך שנים רבות,
יגיע, ככל הנראה, לתוצאות טובות.
הדרך להבין מהי הדרך הנכונה,
היא לא מתוך גישתם של שלשת אלה, ה
פונדמנטלים/ אקטיביים, הפאסיביים, הטכניים/ האקטיבים
ולא גישתו של רביעי, שמבצע שילוב
אלא
התמקדות בלקוח.
לקוח ממוצע של כל איש מקצוע, כלל לא אמור לבחור שיטה כזו או אחרת.
לקוח ממוצע הוא איש משפחה, והוא צריך לדעת, סך הכל בתיק המשפחתי,
להגיע לתוצאות טובות-
טובות בהיבט זה שהן משרתות את התוכניות שלו.
כדי לדעת לשרת תוכניות ומטרות,
צריך בעיקר להבין את גודל המטרה ועיתוי השגתה.
אצל 90% מהמשפחות, בישראל, מדובר בזוג בזוגיות,
מהמעמד הבינוני, שיש לו בממוצע 3 ילדים,
והוא מעוניין להפחית מאמץ עבודה לקראת גיל 60,
לפרוש בכבוד וגם שתהיה לו יכולת לסייע לצאצאים
להתחיל חיים כלכליים ומשפחתיים ממקום סביר
וגם לשמור על דירת המגורים שלו.
לכן, נקודת המוצא, הראשונית, היא
להשתמש בכלים מתאימים, למען השגת מטרות:
לטווח ארוך- שם שוק ההון לא הכזיב, כי לאחר שנים של ירידות,
יש גם שנים של עליות, ולבסוף התקיים ממוצע רב שנתי,
שמאפשר בניית הון משמעותי, תוך ניצול של ריבית דה ריבית.
כל ניסיון אקטיבי, מכל סוג שהוא,
בדרך כלל מוכתר בכישלון (אל מול מדד הייחוס שהוא השוק)-
גם פונדמנטלי וגם טכנית,
ולכן, כגישה כללית של יעילות של זמן משפחה,
פשוט אין טעם לאקטיביזם.
אין טעם להשקיע שעות על שעות כל שבוע,
במשך חיים שלמים כדי לעשות 8% בתיק, כאשר השוק עושה ממילא 8%.
עדיף, בזמן האלטרנטיבי, למדוט או ללמוד לבשל או פשוט להיות יחד, כמשפחה.
מדוע כל ניסיון אקטיבי מוכתר בכישלון?
כי בחירה פונדמנטלית היא על הנייר חכמה מאד
(כמשקיע פרטי, אני בוודאי מעדיף לקנות חברות חלום ב p/e נמוך להפליא
מתוך גישה שחברה כזו לבסוף תגיע ל’ערך האמיתי’ שלה),
אך בפועל מי שקובע את המחיר בשווקים, זה לא אנשי מקצוע,
זה השוק כולו, שרובו איננו מודע או מתוחכם.
גם ניסיון לרכוש קטגוריה מסויימת הוא סוג של הימור,
כי תעשיות שלמות משתנות לפעמים במהירות
(למשל תעשיית האנרגיה בעת פרוץ ‘המבצע המיוחד באוקראינה’),
וגם בחירה בשוק,
למשל, בחירה בשוק הסיני, לפני 4 שנים,
הייתה מאד חכמה, בפועל הייתה מעשה מוטעה.
למשל בחירה בשוק ההודי, שנים על שנים, ושוב ושוב להתבדות.
אז נפוצה אמונה, כמו כל אמונה,
בדבר הבעיה ב’תיזמון’ (טכני), אפילו שלמעשה כל בחירת מטבע,
כל בחירת טריטוריה, כל בחירת קטגוריה היא תזמון, בממד מסויים.
תזמון הוא זמן, הוא הימור בזמן,
אבל כל בחירה אחרת היא גם תזמון בממד אחר.
לכן, לטווח ארוך, אין טעם לפעול בדרך מסויימת אחת,
אלא פשוט, להיצמד למדדים הבולטים,
כי הם צמודים לחברות הגדולות, המובילות, הטובות.
החברות הכושלות, ממילא, יזרקו מהמדד, ויוחלפו בידי אחרת.
לטוח קצר ובינוני, כל שיטה שתנקטו להשקעה אקטיבית, מציעה לכם סיכון כפול:
– גם תזמון או בחירה בשיטה אקטיבית שיכולה להיכשל,
לפחות באותה מידה כמו שיכולה להצליח
– גם השפעה של נתונים מאקרו וסנטימנט כללי (שוק שורי/ שוק דובי),
שאין שום דרך להתעמת איתה או לחזות אותה,
אפשר רק להגיד בדיעבד מתי המגמה התהפכה,
וכאשר היא שוב מתקרבת, אולי, להתהפכות, להגיד:
“חברים, יש סימנים לסופה מתקרבת”.
זה לא אומר שבטוח שסופה מתקרבת, אולי זה רק סימנים.
לכן, לטווח קצר או בינוני,
פשוט אין היגיון בריא לנקוט שום גישה,
לא טכנית, לא פונדמנטליסטית וגם לא בחירה בקטגוריה.
סורי, אין כזו, וכל שיטה שתנסו להוכיח,
תיתן לכם סטירה, איפהשהו במחזור הכלכלי.
בשוק כמו בשוק, מי שקובע את המחירים,
זה לא השיטה ולא אנשי המקצוע שבוחרים שיטה,
אלא הסוחרים, זה שקונה, וזה שמוכר והשכנים שלהם.
באותה מידה שמשקיעים אקטיביים,
מאד מאד חכמים ומתוחכמים מכל בתי ההשקעות, עשו ב 2022 -10% בממוצע
(ויש כאלה כאמור שהפליאו ב מינוס 44% אפילו שהם מורים להשקעות אקטיביות),
לא צריך גם להתרגש משיטות טכניות,
שנמנעו להיות בכלל בשוק באותה תקופה ולהיצמד למזומן,
לפיקדונות וכיו”ב, כי מחר השיטה הטכנית תקבל את הסטירה שלה וזה יתחלף.
הכל בסוף, בממוצע, יגיע לממוצע השוק.
ולכן, אפשר ונכון להסתפק בשוק.
לטווח קצר ובינוני, השקעות ריאליות יותר מתאימות,
לא בגלל שהן ‘טובות יותר’, אין דבר כזה, טובות יותר,
כי גם שוק ההון מושקע בהשקעות ריאליות.
השקעות ריאליות הן לא טובות יותר,
אלא הן יותר מתאימות לטווח קצר או בינוני, כי אין בהן סחירות,
המחיר שלהן לא נקבע כל שניה בלחיצת כפתור.
שאין סחירות, אין נזילות ושאין נזילות, אין תנודתיות,
ואז עסק שאמור לעשות 10%, יעשה 10% (או פחות או יותר).
בקיצור,
בהשקעות ריאליות אנחנו צמודים לתוצאות של עסקים ונכסים
ולא צמודים לרגשות של סוחרים
(שרובם הם אנשי מקצוע, שמתווכחים ביניהם על שיטות אקטיביות).
לסיכום,
מי שרוצה לעבוד בצורה שיטתית להשיג מטרות חיים פיננסיות,
אם הוא רוצה להשיג מטרות לטווח ארוך וארוך מאד,
אין לו טעם להיכנס לשיטה כזו או אחרת, שיצמד לשוק.
יש שיטות מאד פשוטות היום לעשות זאת בדמי ניהול פי 2 ופי 3 יותר זולים.
נכון, זה חותך את מנהלי התיקים, זה כואב, וזה מרגיז, אבל זו המציאות.
זו תעשייה שהולכת ומצטמצמת.
אם הוא רוצה להשיג מטרות לטווח קצר או בינוני,
עדיף שישקיע בהשקעות ריאליות (נדל”ן/ השקעות אלטרנטיביות איכותיות)
ואם בכל זאת הוא רוצה להשקיע בשוק ההון,
אז שידע, שהוא צריך לבחור שיטה, ובכל שיטה שיבחר יש פגמים,
ויש סיכוי טוב מאד שהוא יקבל סטירה,
כי איש מאד חכם בעל ניסיון החליט שהדבר הנכון הוא לבחור סקטור מסויים
כדי לקבל סטירה של מינוס 40%.
או, להבדיל, הוא יכול להשקיע באג”ח מדינה, ולחטוף רק 10% ב 2022.
חברים, קאט דה בולשיט.
בקרוב וובינר בנושא.
יום נעים לכל המשקיעים ולכל אנשי המקצוע.
עו”ד יואב הולצר
