איפה הכסף???

הבנקים המרכזיים הזרימו אין סוף כסף למערכת הפיננסית במהלך השנתיים האחרונות.

מה המשמעות של זה? לאן הכסף הזה מגיע ולאן הוא הולך?
איך זה משפיע עלינו ולמה זה משפיע על תיק ההשקעות שלנו ועל בחירת נכסים מתאימים?

בשנתיים האחרונות מתחוללת מגיפה עולמית,
שיש לה משמעותית בריאותית לא מעטה, אך משמעות כלכלית עצומה.

העולם נכנס למגיפת הקורונה לאחר שנים רבות של צמיחה מואצת שלובתה בכסף הזול שהיה בשווקים.

הכסף היה ועודנו זול בעקבות המשבר של 2009.

המשבר של 2009 שיצר מיתון עוצמתי נפתר רק באמצעות עידוד חסר תקדים של בנקים המרכזיים:
הורדת ריבית,
מה שמקל על יזמים ועסקים להשתמש בכספי מינוף זולים כהון והון וחוזר ליצירה של עסקים ומימונם.

ההון הזה אפשר לקלוט עובדים חדשים, להזמין מכונות, לפתח טכנולוגיה…
הדבר הביא לתקופה ממושכת של כ 11 שנים של שוק Long (בעיקרון). רצף עצום של צמיחה.

בשלהי 2018 החלו סממנים של דעיכה בעקבות העלאות ריבית.
הפד האמריקאי נבהל מלחצים פוליטיים, והוריד שוב את הריבית.
בסוף דבר… השווקים היו גבוהים שוב בחזרה בשלהי 2019, טרום הקורונה.

כך הקורונה פרצה בשוק גבוה, שנתמך בריבית סופר נמוכה,
בלי יכולת נוספת של הבנק המרכזי לשנות משהו במשבר כלכלי אמיתי.

בחסות המגיפה חלק ניכר מהכלכלה הושבת, כך שריבית נמוכה כבר לא הייתה יכולה לסייע.

מה שניתן היה לעשות הוא ליצור כלכלה מלאכותית-
היות והתקבולים (של חברות ושל עובדים שפוטרו) הופחתו מאד- היה צורך ליצור זרם כספי אחר.

זרם כספי אחד- הייתה סיוע ישיר לעסקים ולאזרחים על ידי המדינה.

בנוסף – בחר הפד האמריקאי להזרים ביקושים עצומים לשוק ההון.
אם לא היה מזרים ביקושים
היה השוק צריך לתמחר את הירידה החריפה בביקושים לשירותים ולסחורות,
מה שהיה מביא, ככל הנראה, לירידה עצומה במניות הנסחרות בבורסות
(ראינו מקצתה במהלך הרבעון הראשון של 2020),
ולפגיעה עצומה בחיסכון לטווח ארוך של הציבור (הפנסיה…), מה שהיה יוצר לחצים פוליטיים אדירים.

ההזרמות הללו היו של כסף חדש- כסף ש”הודפס” ב “מרתפי הבנק המרכזי”
(במרכאות כי ההזרמה היא בעיקרה של כסף ‘דיגיטלי’ שאין לו שטר נייר כהוכחה).

הכסף נרשם בתיקי האג”ח והמניות, בחשבונות הבנקאים ואצל ברוקרים פרטיים.

עם הזמן… הכסף הזה (לאחר מכירת החזקות) והכסף שהוזרם כמענקים…
זרם לשווקים הכלכליים האמיתיים, מה שיצר עודף ביקושים… עודף ביקושים מעלה מחירים…

עובדים דורשים העלאות שכר (מה גם ששיעור התעסוקה גבוה מאד)…
החברות מעלות מחירים… הספקים של החברות מעלים מחירים…

שיעור האינפלציה בארה”ב כיום גבוה מזה שהיה לאורך יותר מ 20 שנה

מה הבעיה עם אינפלציה?

אינפלציה פוגעת פחות באנשים בעלי מיומנויות פיננסיות גבוהות,
כי הם יודעים להשקיע כספם במהירות במקומות שלכל הפחות ישמרו על ערך כספם.

הבעיה המרכזית היא אצל הציבור הרחב שכספים עצומים בהחזקתו
מוחזקים במזומן ובפקדונות נושאי ריבית אפסית.
אינפלציה שוחקת את ערך כספם מה שמעמיק חוסר שיויון ומגביר את עושרם של העשירים.

אינפלציה מייצרת גם שינויים גסים בתוכניות עסקיות וגורמת לחוסר יציבות.

דרך המלך להפחית אינפלציה, היא העלאה של הריבית.
העלאת הריבית במשק מפחיתה את התיאבון לקחת הלוואות ולהשקיע,
מה שמייצר פחות כסף פנוי וירידה בביקושים…
מה שמביא להפחתה בקצב עליית מחירים (ובשלב מסויים מייצרת גלי פיטורים).

העלאת הריבית יוצרת שינוי גם בכדאיות ההשקעה במכשירי השקעה מוטי ריבית (השקעות חוב),
שהופכת כדאית יותר.
זה משליך על הקצאה גוברת להשקעה באג”ח בתיקי השקעות גדולים,
על חשבון מניות, מה שמייצר… ירידה במחירי המניות…

אל מול כל זה, קיים חשש גדול מאווירת ‘סוף מחזור’ כלכלי וכניסה למיתון…
החששות האלה ממתנים את הדחף להעלות ריבית.

כל זה מוביל אותנו לתקופה של חוסר ודאות בקשר למידת העלאת הריבית, עוצמתה והעיתוי שלה.

חוסר ודאות וחוסר בהירות אינם טובים לשווקים הסחירים.
פחד מייצר תחושת סיכון. תחושת סיכון מייצרת יציאה ממכשירים תנודתיים.

כל זאת מוביל את כולנו להעדפה במכשירים שהם במובהק פחות תנודתיים,
כלומר השקעה במכשירים שמחירם איננו תלוי במסחר תכוף…

בקיצור, כל זה מביא אותנו לשקול ברצינות רבה להשקיע, הרבה יותר,
בהשקעות לא סחירות, כלומר אלטרנטיביות.

אם כבר עושים זאת, מוטב לעשות זאת בתבונה ולעשות שימוש במכשירים איכותיים.

תודה על הקריאה.

נשמח לשוחח בעניין זה – לקביעת שיחה קיבעו עימנו פגישה  בצור קשר…
עו”ד יואב הולצר
_____________________________________________

# ניהול עושר אלטרנטיבי, ניהול עושר משפחתי, ניהול משאבי ירושה
ניהול עושר, מנהל לקוחות עושר, ניהול הון משפחתי, מולטי פמילי אופיס